המדריך ליזמות נדל"ן

כתבות ומדריכים מקצועיים מבית קורקוס גרופ.

מימון חוץ בנקאי: מתי הוא פתרון ומתי הוא סימן אזהרה

כשהבנק אומר לא, השוק מציע חלופות. חלקן כלי עבודה לגיטימי וחלקן דרך יקרה לדחות החלטה שהייתה צריכה להתקבל מוקדם יותר.

מס שלישית חוזר, והיזם כבר יודע מי ייכנס לנעליים הריקות

כשהאוצר מנפנף שוב במס על בעלי דירה שלישית, היזם לא סופר כמה משקיעים ייעלמו. הוא סופר כמה זמן ייקח למי שיישאר לקנות במקומם, ובאיזה מחיר.

מגדל בן 40 קומות או שכונה שאפשר לחיות בה

ערים שלמות מאשרות מגדלים כדי לפתור מחסור בקרקע, אבל המספר שקובע אם השכונה תעבוד הוא לא הגובה. הוא מספר הדירות לדונם ומי משלם על התשתית שמתחתן.

קרקע מאושרת אינה דירות: הפער שאף אחד לא סופר

כל שנה מתפרסמות תוכניות לעשרות אלפי יחידות דיור. המרחק בין אישור תוכנית לבין מפתח ביד הוא שנים, והוא נמדד בשלבים שאיש לא מכריז עליהם.

בנייה מתועשת מוכרת מהירות, השאלה מי משלם על ההקמה של המפעל

כל כנס נדל"ן בשנתיים האחרונות מבטיח שהבנייה המתועשת תקצר את הזמן בחצי. הנתונים בשטח מספרים סיפור פחות חלק, ומגלים איפה החיסכון האמיתי מסתתר ואיפה הוא נעלם.

מאה עשרים וחמישה אלף משפחות ממתינות: הביקוש שלא נעלם, רק נדחה

כשעשרות אלפי משפחות זכאיות יושבות בתור להגרלה ומסרבות לקנות בשוק החופשי, נוצר מאגר לחץ שאף יזם לא יכול להתעלם ממנו. השאלה היא מתי הוא משתחרר, ואל תוך איזה שוק.

המשקיע שיושב על הגדר: כשהתזרים שלילי וההשבחה נעלמה

תשואת השכירות ברוב אזורי הביקוש נעה סביב שלושה אחוזים, הריבית על המשכנתא גבוהה יותר. המשמעות פשוטה ומטרידה: המשקיע הקלאסי כבר לא מרוויח מהחודש הראשון. איך זה משנה את מפת היזמות?

אחרי חוק ה-67 אחוז: מה קורה כשהמיעוט מסרב

הרוב הדרוש לפינוי בינוי ירד לשני שלישים, אבל הסרבן לא נעלם. הוא פשוט שינה מיקום על הלוח. מי שקורא את זה כניצחון יזמי מהיר, טרם ראה את הדיירים שנשארו בפנים.

הדירה בלי ממ"ד הפכה לנכס סוג ב'. וזה שינה את חשבון היזם

פער המחיר בין דירה ממוגנת לדירה בלעדיה כבר לא נסתר. מה שהיה פעם שיקול ביטחוני הפך לשורה בטבלת התמחור, וזה משנה את הדרך שבה יזם קורא מלאי ישן.

היטל ההשבחה: המס השקט שמכריע אם המנוף עולה

כולם מדברים על ריבית וערבויות. אבל בטבלת הרווח של הרבה פרויקטים, השורה שמכריעה אם המנוף עולה בכלל היא דווקא מס מקומי שאיש לא רואה בכותרות.

מכרז רמ"י הוא משאל עם של היזמים

כשמכרז רמי נסגר במחיר רצפה או נשאר ריק, זה לא כישלון מנהלי. זה היזמים אומרים בקול את מה שהדוברים לא יגידו על המספרים.

הממ"ד שתפח לחמישה עשר מטר: מי משלם על הביטחון

ההצעה להגדיל את החדר המוגן הדירתי משנה כל לוח שטחים מחדש. נשמע כמו פרט הנדסי, אבל הוא יושב בדיוק על הקו שבין כדאיות הפרויקט לאי יציאתו לדרך.

סוף "הגרסה הקלה" של ההתחדשות: מה קורה כשתמ"א 38 נסגרת

תמ"א 38 הייתה הקיצור של הענף: בניין אחד, בלי תוכנית עיר שלמה. עכשיו כשהיא נסגרת מתברר מי באמת יודע לבנות מחדש, ומי רק ידע לקצר את הדרך.

כשבנק ישראל בולם את 10/90: מי באמת מכר דירה, ומי מכר מבצע

מבצעי 10/90 ניפחו את מספרי המכירות והסתירו את האמת התזרימית. כשהפיקוח מצמצם אותם, מתברר מי בנה ביקוש אמיתי ומי פשוט קנה זמן.

הצוואר היה זמן, לא ביקוש: מה באמת עושה מסלול תכנון מהיר

כשפרויקט נתקע נוטים להאשים את הביקוש. אבל לרוב החסם האמיתי הוא זמן: שנים בוועדות. מסלול מהיר הוא לא רק נוחות, הוא כלי שמוריד מחיר.